אילו אוזניות מתאימות לשיחות?

למה לא אוזניות רגילות

אוזניות למוזיקה נבנו כדי שאתם תשמעו טוב. אוזניות לשיחות נבנו כדי שהצד השני ישמע אתכם טוב. זה הבדל גדול. באוזניות רגילות, אם יש מיקרופון בכלל, הוא יושב על החוט או באוזנייה — רחוק מהפה, וקולט את כל החדר: את העמית בשולחן הסמוך, את המזגן ואת ההקלדה.

באוזניות לשיחות המיקרופון נמצא על זרוע קטנה, סנטימטרים ספורים מהפה. הוא מכוון לקול שלכם ומתעלם כמה שאפשר מהסביבה. גם הנוחות שונה: הן נבנו כדי לשבת על הראש שש או שמונה שעות, ולא שעה בנסיעה.

מי שעובד בטלפון חלק גדול מהיום ומחזיק שפופרת בין הכתף לאוזן, מרגיש את זה בצוואר בסוף השבוע. אוזניות משחררות את הידיים להקליד, לכתוב ולחפש בזמן השיחה.

סוגים: אוזן אחת או שתיים

• אוזן אחת (Mono) — אוזנייה אחת, האוזן השנייה פתוחה. מתאים לקבלה ולמזכירות, שבהן צריך גם לשמוע את מי שעומד מול הדלפק.
• שתי אוזניים (Stereo) — מבודד יותר מהסביבה ומאפשר ריכוז. מתאים למוקד רועש ולמי שעושה שיחות ארוכות.
• על הראש, מאחורי העורף או על האוזן — שאלה של נוחות. כדאי לתת לעובד לנסות לפני שמזמינים לכל הצוות.

איך מחברים

בטלפוני IP רבים יש שקע ייעודי לאוזניות ומקש שעובר בין שפופרת לאוזניות. בדגמים מסוימים אפשר גם לענות ולנתק מהאוזניות עצמן, בלי לגעת בטלפון — תלוי בתאימות בין הטלפון לאוזניות.

על מה להסתכל כשבוחרים

• מיקרופון עם סינון רעשים — החשוב מכולם. במוקד שבו עשרה נציגים מדברים בחדר אחד, מיקרופון טוב הוא מה שמונע מהלקוח לשמוע את כולם.
• נוחות — ריפוד רך, משקל קל, לחץ סביר על הראש. מה שנוח לעשר דקות בחנות לא תמיד נוח לשמונה שעות.
• עמידות — חוט שמתנתק, זרוע שנשברת, ריפוד שמתפרק. באוזניות זולות מאוד זה קורה מהר.
• שליטה על החוט או על האוזנייה — השתקה, עוצמה, מענה. השתקה בלחיצה אחת חוסכת הרבה מבוכה.
• הגנה על השמיעה — באוזניות מקצועיות רבות יש הגבלה על קפיצות פתאומיות בעוצמה.
• היגיינה — במוקד שבו כמה משמרות משתמשות באותה עמדה, כל נציג צריך אוזניות משלו, או לפחות ריפודים להחלפה.

אלחוטי או קווי

אוזניות אלחוטיות נותנות חופש: קמים מהשולחן, הולכים להביא תיק, וממשיכים לדבר. אבל יש להן מחיר — סוללה שצריך לטעון, לפעמים איכות קול מעט נמוכה יותר, ו"למה הן לא מתחברות" בבוקר.

כלל אצבע: לנציג שיושב במקום קבוע כל היום — קווי, פשוט ועמיד. למנהל, לאב בית או למזכירה שזזים — אלחוטי עם בסיס. Bluetooth מתאים בעיקר לנייד, כי במשרד עם הרבה מכשירים הוא עלול להתבלבל בין החיבורים.

מי צריך מה: דוגמאות

• מוקד שירות — עשרה נציגים בחדר אחד, שיחה אחרי שיחה. שתי אוזניים, מיקרופון עם סינון רעשים חזק, חוט עמיד.
• מזכירות בישיבה — המזכירה עונה לטלפון וגם מקבלת הורים ובחורים ליד הדלפק. אוזן אחת, אולי אלחוטית, כדי שתוכל לקום לארון התיקים.
• ערב התרמה בעמותה — מתנדבים שעונים לשיחות מהבית, מהסופטפון במחשב. אוזניות USB פשוטות, שכל מתנדב מחבר ומתחיל.
• מנהל שעובד מהבית — הרבה שיחות וועידות, במקום שקט יחסית. אלחוטיות נוחות, עם מיקרופון טוב.

המשותף לכולם: אוזניות עם מיקרופון קרוב לפה עדיפות על רמקול של מחשב נייד. רמקול ומיקרופון באותו מכשיר יוצרים הד, והצד השני שומע את עצמו. וכשהשיחות מוקלטות, יש לזה יתרון נוסף: הקלטה נקייה, שבה שומעים היטב את שני הצדדים, קלה הרבה יותר לשמיעה חוזרת ולבדיקה.

טעויות נפוצות

• לקנות לכולם בלי לנסות. מה שמתאים לאחד לוחץ לשני. עדיף להזמין שניים-שלושה דגמים, לתת לצוות לנסות, ורק אז להזמין לכולם.
• מיקרופון במקום הלא נכון. זרוע שמכוונת לסנטר או לאף — הקול חלש או "נושף". המיקרופון צריך להיות בצד הפה, כשתי אצבעות ממנו.
• לא לבדוק תאימות לטלפון. אוזניות מצוינות למחשב לא בהכרח יעבדו בשקע של טלפון שולחני.
• לשכוח מהמחשב. כשעובדים עם סופטפון, צריך לבחור בתוכנה את האוזניות כהתקן הקול. אחרת הקול יוצא מהרמקולים של המחשב.
• לחסוך במוקד. אוזניות זולות מאוד נשברות מהר, והנציגים עובדים איתן כל היום. זה המקום שבו שווה להשקיע.

טיפ: אחרי שקניתם, עשו שיחת בדיקה עם עמית ושאלו אותו איך אתם נשמעים — לא איך הוא נשמע לכם. הצד השני הוא זה שיודע אם האוזניות טובות.

קווי, אלחוטי עם בסיס או Bluetooth: השוואה מפורטת

מונח שכדאי להכיר: EHS (Electronic Hook Switch — "מתג שפופרת אלקטרוני"). זה החיבור שמאפשר לאוזניות אלחוטיות לענות ולנתק שיחה בטלפון שולחני מהכפתור על האוזנייה, בלי לגשת לטלפון. הוא דורש כבל או מתאם קטן שמתאים לדגם הטלפון. בלי EHS, האוזניות האלחוטיות עובדות, אבל צריך לחזור לשולחן כדי לענות — וזה מבטל את רוב היתרון.

ארגונומיה: שמונה שעות על הראש

אוזניות שנוחות בדקה הראשונה לא בהכרח נוחות בשעה השישית. כמה דברים שמרגישים רק אחרי זמן:

• משקל. אוזניות מקצועיות קלות שוקלות כמה עשרות גרמים; דגמים כבדים עם ריפוד עבה מרגישים יוקרתיים בחנות ומכבידים על הצוואר אחר הצהריים. למי שמדבר כל היום — הקל יותר.
• לחץ הקשת. קשת שלוחצת חזק מבודדת יותר וכואבת יותר. מבחן פשוט: אחרי חצי שעה, אם יש סימן אדום מעל האוזן — הלחץ גבוה מדי.
• הריפוד. ריפוד ספוג נושם ונשחק; ריפוד דמוי-עור מבודד ומחמם. בחדר ממוזג עדיף דמוי-עור, בחדר חם — ספוג. בשני המקרים ריפוד להחלפה הוא חלק מהתחזוקה.
• משקפיים. אוזניות שיושבות על האוזן לוחצות את זרוע המשקפיים אל הראש. למי שמרכיב משקפיים, דגם שמקיף את האוזן או דגם קל מאוד על האוזן נוח יותר.
• כיסוי ראש. קשת מעל הראש לא תמיד מסתדרת עם כובע או כיסוי. יש דגמים עם קשת מאחורי העורף או תפס על האוזן, שנבנו בדיוק לזה.
• זרוע המיקרופון. צריכה להתכופף בקלות לצד הפה ולהישאר שם. זרוע שחוזרת למקום בכל תזוזה מעצבנת, וזרוע שנשברת אחרי חודש נפוצה בדגמים זולים.
• עוצמה ושמיעה. מי שמדבר שמונה שעות ביום נוטה להעלות את העוצמה לאט. כלל אצבע: אם עמית שיושב לידכם שומע את השיחה מהאוזניות שלכם — חזק מדי. הגבלת עוצמה מובנית באוזניות מקצועיות היא לא מותרות.
• הפסקות. גם באוזניות הטובות ביותר, להוריד אותן לכמה דקות בכל שעה עושה הבדל בסוף היום.

רשימת בדיקה לפני היום הראשון

עשר דקות של בדיקה חוסכות בוקר של "רגע, לא שומעים אותי". עוברים על הרשימה עם כל עמדה חדשה:

1. התקן הקול נבחר. בסופטפון ובמחשב: האוזניות הן גם הרמקול וגם המיקרופון, לא המיקרופון המובנה של המחשב הנייד.
2. מיקום המיקרופון. בצד הפה, כשתי אצבעות ממנו, לא מול הנחיריים.
3. שיחת בדיקה לעמית. שואלים אותו: אני חזק מדי? חלש? "נושף"? שומע רעש מהחדר?
4. שיחת בדיקה לתא הקולי. משאירים הודעה של עשר שניות ומאזינים לעצמכם. זו הדרך היחידה לשמוע מה הצד השני שומע.
5. כפתור ההשתקה. לוחצים, מדברים, מוודאים שהעמית לא שומע. ובודקים איך יודעים שהשתקה פעילה — נורית, צליל, או כלום.
6. מענה וניתוק. מהאוזניות, מהטלפון, מהמחשב — מה מכל אלה עובד? באלחוטיות עם טלפון שולחני, זה תלוי ב-EHS.
7. הליכה עם אלחוטיות. יוצאים מהחדר, למטבחון, למדפסת. איפה הקול מתחיל להיקטע? זה הגבול האמיתי.
8. סוללה ומטען. יש מקום קבוע לבסיס? העובד יודע שהאוזניות חוזרות אליו בסוף היום?
9. הצלצול. כשמגיעה שיחה — האם שומעים אותה באוזניות כשהן על השולחן? בחלק מהמערכות צריך להפעיל צלצול גם ברמקול הטלפון.
10. מה קורה בהקלטה. אם השיחות מוקלטות, מאזינים להקלטה של שיחת הבדיקה. הקלטה שבה צד אחד חלש היא סימן למיקרופון לא מכוון.

כשמשהו לא עובד: תסמין, סיבה, פתרון

קווי, אלחוטי עם בסיס או Bluetooth: השוואה מפורטת

מונח שכדאי להכיר: EHS (Electronic Hook Switch — "מתג שפופרת אלקטרוני"). זה החיבור שמאפשר לאוזניות אלחוטיות לענות ולנתק שיחה בטלפון שולחני מהכפתור על האוזנייה, בלי לגשת לטלפון. הוא דורש כבל או מתאם קטן שמתאים לדגם הטלפון. בלי EHS, האוזניות האלחוטיות עובדות, אבל צריך לחזור לשולחן כדי לענות — וזה מבטל את רוב היתרון.

ארגונומיה: שמונה שעות על הראש

אוזניות שנוחות בדקה הראשונה לא בהכרח נוחות בשעה השישית. כמה דברים שמרגישים רק אחרי זמן:

• משקל. אוזניות מקצועיות קלות שוקלות כמה עשרות גרמים; דגמים כבדים עם ריפוד עבה מרגישים יוקרתיים בחנות ומכבידים על הצוואר אחר הצהריים. למי שמדבר כל היום — הקל יותר.
• לחץ הקשת. קשת שלוחצת חזק מבודדת יותר וכואבת יותר. מבחן פשוט: אחרי חצי שעה, אם יש סימן אדום מעל האוזן — הלחץ גבוה מדי.
• הריפוד. ריפוד ספוג נושם ונשחק; ריפוד דמוי-עור מבודד ומחמם. בחדר ממוזג עדיף דמוי-עור, בחדר חם — ספוג. בשני המקרים ריפוד להחלפה הוא חלק מהתחזוקה.
• משקפיים. אוזניות שיושבות על האוזן לוחצות את זרוע המשקפיים אל הראש. למי שמרכיב משקפיים, דגם שמקיף את האוזן או דגם קל מאוד על האוזן נוח יותר.
• כיסוי ראש. קשת מעל הראש לא תמיד מסתדרת עם כובע או כיסוי. יש דגמים עם קשת מאחורי העורף או תפס על האוזן, שנבנו בדיוק לזה.
• זרוע המיקרופון. צריכה להתכופף בקלות לצד הפה ולהישאר שם. זרוע שחוזרת למקום בכל תזוזה מעצבנת, וזרוע שנשברת אחרי חודש נפוצה בדגמים זולים.
• עוצמה ושמיעה. מי שמדבר שמונה שעות ביום נוטה להעלות את העוצמה לאט. כלל אצבע: אם עמית שיושב לידכם שומע את השיחה מהאוזניות שלכם — חזק מדי. הגבלת עוצמה מובנית באוזניות מקצועיות היא לא מותרות.
• הפסקות. גם באוזניות הטובות ביותר, להוריד אותן לכמה דקות בכל שעה עושה הבדל בסוף היום.

רשימת בדיקה לפני היום הראשון

עשר דקות של בדיקה חוסכות בוקר של "רגע, לא שומעים אותי". עוברים על הרשימה עם כל עמדה חדשה:

1. התקן הקול נבחר. בסופטפון ובמחשב: האוזניות הן גם הרמקול וגם המיקרופון, לא המיקרופון המובנה של המחשב הנייד.
2. מיקום המיקרופון. בצד הפה, כשתי אצבעות ממנו, לא מול הנחיריים.
3. שיחת בדיקה לעמית. שואלים אותו: אני חזק מדי? חלש? "נושף"? שומע רעש מהחדר?
4. שיחת בדיקה לתא הקולי. משאירים הודעה של עשר שניות ומאזינים לעצמכם. זו הדרך היחידה לשמוע מה הצד השני שומע.
5. כפתור ההשתקה. לוחצים, מדברים, מוודאים שהעמית לא שומע. ובודקים איך יודעים שהשתקה פעילה — נורית, צליל, או כלום.
6. מענה וניתוק. מהאוזניות, מהטלפון, מהמחשב — מה מכל אלה עובד? באלחוטיות עם טלפון שולחני, זה תלוי ב-EHS.
7. הליכה עם אלחוטיות. יוצאים מהחדר, למטבחון, למדפסת. איפה הקול מתחיל להיקטע? זה הגבול האמיתי.
8. סוללה ומטען. יש מקום קבוע לבסיס? העובד יודע שהאוזניות חוזרות אליו בסוף היום?
9. הצלצול. כשמגיעה שיחה — האם שומעים אותה באוזניות כשהן על השולחן? בחלק מהמערכות צריך להפעיל צלצול גם ברמקול הטלפון.
10. מה קורה בהקלטה. אם השיחות מוקלטות, מאזינים להקלטה של שיחת הבדיקה. הקלטה שבה צד אחד חלש היא סימן למיקרופון לא מכוון.

כשמשהו לא עובד: תסמין, סיבה, פתרון