מה זה PoE?

מה זה PoE

PoE הם ראשי התיבות של Power over Ethernet — חשמל על גבי רשת. קו רשת רגיל מכיל שמונה חוטים דקים, ארבעה זוגות. אותם חוטים שמעבירים מידע יכולים להעביר גם זרם חשמלי במתח נמוך, מספיק להפעיל טלפון, מצלמה או נקודת Wi-Fi.

בלי PoE, כל טלפון על השולחן צריך שני חיבורים: כבל רשת לקיר ושנאי לשקע החשמל. עם PoE — כבל אחד בלבד. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל במשרד עם שלושים עמדות מדובר בשלושים שנאים פחות, שלושים שקעים פנויים, ושולחנות נקיים הרבה יותר.

השיטה הפכה לתקן רשמי בתחילת שנות האלפיים, ומאז כמעט כל טלפון IP שולחני, מצלמת אבטחה ונקודת Wi-Fi מקצועית תומכים בה.

איך זה עובד

המכשיר שמספק את החשמל נקרא בשפה המקצועית PSE (מקור), ובדרך כלל זה מתג PoE שיושב בארון התקשורת. המכשיר שמקבל נקרא PD (צרכן) — הטלפון.

1. מחברים את הטלפון בקו רשת.
2. המתג שולח מתח נמוך מאוד ובודק: האם בצד השני יש מכשיר שתומך ב-PoE? אם מחברים מחשב רגיל, המתג מזהה שאין שם צרכן כזה, ולא שולח חשמל — לכן זה בטוח.
3. הטלפון מודיע לאיזו "מחלקה" של הספק הוא שייך — כמה ואטים הוא צריך.
4. המתג מפעיל את החשמל, והטלפון נדלק. כל זה לוקח שניות.

החשמל והמידע עוברים באותו כבל בלי להפריע זה לזה. אין צורך בכבל מיוחד — קו רשת תקני מסוג CAT5e או CAT6 מתאים, עד אותם 100 מטר של כל קו רשת.

התקנים והספקים

חלק מההספק הולך לאיבוד בכבל, ולכן המכשיר מקבל מעט פחות ממה שהמתג שולח. לטלפון שולחני זה לא משנה: רובם צורכים בפועל כמה ואטים בודדים.

זהירות מ-PoE פסיבי: יש ציוד זול שמעביר חשמל קבוע בכבל בלי בדיקה ובלי תקן. חיבור שלו למכשיר שלא מצפה לכך עלול לגרום נזק. בציוד משרדי מקפידים על PoE תקני.

תקציב ההספק של המתג

זה הפרט שכדאי להכיר לפני שקונים. לכל מתג PoE יש תקציב הספק כולל — כמה ואטים הוא יכול לתת לכל הכניסות יחד. מתג של 24 כניסות לא בהכרח יכול לתת 30 ואט לכל אחת מהן בו זמנית.

חשבון לדוגמה: 20 טלפונים של כ-5 ואט = 100 ואט. שתי נקודות Wi-Fi של כ-12 ואט = 24 ואט. ארבע מצלמות של כ-6 ואט = 24 ואט. בסך הכל כ-150 ואט. מתג עם תקציב של 120 ואט לא יספיק, ושני המכשירים האחרונים שיתחברו פשוט לא יידלקו, או שיידלקו ויכבו לסירוגין.

הכלל: סוכמים את הצריכה של כל המכשירים, מוסיפים רזרבה, ובוחרים מתג שהתקציב שלו גבוה מהסכום. טלפונים עם מסך מגע גדול או עם מודולי מקשים נוספים צורכים יותר, ולכן חשוב לדעת מראש איזה דגם יושב בכל עמדה.

PoE ובהפסקת חשמל

זה אולי היתרון הכי חשוב לטלפוני IP. כשכל הטלפונים מקבלים חשמל מהמתג, מספיק לחבר את המתג, יחד עם הראוטר, ל-UPS אחד בארון — וכל הטלפונים במשרד ממשיכים לעבוד בהפסקת חשמל, כל עוד הסוללה מחזיקה והאינטרנט פעיל.

בלי PoE, כל טלפון תלוי בשקע שלו. בהפסקת חשמל, גם אם הראוטר מגובה, הטלפונים עצמם כבים, והמשרד נשאר בלי טלפון.

שימו לב שה-UPS צריך להיות מתאים לעומס: מתג שמזין עשרים טלפונים צורך יותר מראוטר לבד, ולכן זמן הגיבוי תלוי בגודל הסוללה ובכמות המכשירים. כדאי לבדוק מראש כמה זמן הוא מחזיק בפועל.

ואם המתג לא תומך ב-PoE

יש שני פתרונות. הראשון: מזרק PoE (Injector) — קופסה קטנה שמתחברת לשקע ולקו הרשת, ומוסיפה חשמל לכבל של מכשיר אחד. מתאים לעמדה בודדת או לנקודת Wi-Fi אחת. השני: שנאי לכל טלפון, שמגיע עם רוב הדגמים או נמכר בנפרד.

אבל כשמקימים משרד עם יותר מכמה טלפונים, מתג PoE אחד בארון פשוט יותר, מסודר יותר, וזול יותר לאורך זמן מערימה של שנאים ומזרקים.

טעויות נפוצות

• לא לחשב תקציב הספק — ואז מגלים שחצי מהטלפונים נדלקים וחצי לא.
• מתג PoE בלי UPS — מפספסים את היתרון הגדול: טלפונים שעובדים בהפסקת חשמל.
• כבלים זולים — כבל עם חוטים דקים מדי או לא נחושת מלאה מתחמם ומאבד הספק באורכים ארוכים.
• לחבר גם שנאי וגם PoE — לרוב לא מזיק, אבל מיותר ומבלבל ביום של תקלה.
• לבלבל בין "כניסות PoE" ל"כל הכניסות" — בחלק מהמתגים רק חלק מהכניסות מעבירות חשמל. בודקים במפרט.

דוגמה מפורטת: 20 טלפונים וארבע נקודות Wi-Fi

ניקח משרד תיווך עם 20 טלפונים וארבע נקודות Wi-Fi, ונעשה את החשבון כמו שעושים אותו לפני הזמנה. הפרט שמשנה הוא לא "כמה טלפונים" אלא אילו טלפונים:

עכשיו שלוש תוספות שאנשים שוכחים. איבוד בכבל: בקו של 70 מטר הולכים לאיבוד עוד כמה אחוזים. הקצאה לפי מחלקה: מתגים רבים שומרים לכל כניסה את המקסימום של המחלקה שהמכשיר הצהיר עליה, ולא את הצריכה בפועל, כך שנקודת Wi-Fi שמבקשת PoE+ "תופסת" עד 30 ואט מהתקציב גם כשהיא צורכת 13. רזרבה: עוד טלפונים בשנה הבאה, ומצלמה בכניסה.

המסקנה: מתג של 24 כניסות עם תקציב של 190 ואט נראה מספיק לפי הסכום הראשון, ובפועל יהיה על הגבול או מעבר לו. מתג עם תקציב של 370 ואט משאיר מקום. ואם ארבע נקודות ה-Wi-Fi דורשות PoE+, בודקים שהמתג נותן PoE+ בכל הכניסות, ולא רק בארבע הראשונות.

מחלקות PoE: מה הטלפון "מבקש" מהמתג

בשניות הראשונות אחרי החיבור הטלפון והמתג מנהלים משא ומתן קצר, והטלפון מודיע לאיזו מחלקה (Class) הוא שייך. המחלקה קובעת כמה הספק המתג שומר לכניסה:

מכשיר ישן או זול שלא מצהיר על מחלקה נחשב מחלקה 0, והמתג שומר לו את המקסימום של PoE רגיל. זו הסיבה שבמתגים מסוימים התקציב "נגמר" הרבה לפני שהצריכה האמיתית מתקרבת אליו: עשרים כניסות שכל אחת שומרת 15 ואט הן 300 ואט על הנייר, גם כשהטלפונים צורכים יחד 90.

מתגים חכמים ומנוהלים יודעים לעבור להקצאה לפי צריכה בפועל, ורבים מהם תומכים גם בפרוטוקול שבו הטלפון מדווח במדויק כמה הוא צריך (LLDP-MED). כשהתקציב צמוד, זו הגדרה ששווה לבדוק במפרט לפני שמחליפים מתג.

עוד פרט מהמפרט: עדיפות לכניסה. במתגים רבים אפשר לסמן כניסות כ"קריטיות", ואז כשהתקציב נגמר המתג מכבה קודם את הכניסות הפחות חשובות (למשל מצלמת המחסן) ולא את טלפון הקבלה. במתג פשוט ההחלטה היא לפי מספר הכניסה, ולכן מחברים את הטלפונים החשובים לכניסות הנמוכות.

כשמשהו לא עובד: טלפון שלא נדלק

הכלי הכי שימושי לאבחון הוא הכי פשוט: להחליף מקום. טלפון שעובד בכניסה 3 ולא בכניסה 20 אומר שהבעיה בכניסה או בקו, לא בטלפון. טלפון שלא עובד בשום מקום הוא טלפון שצריך להחליף.

טיפים מהשטח

• אתחול מרחוק. במתג חכם או מנוהל אפשר לכבות ולהדליק כניסה בודדת מהדפדפן. טלפון שנתקע מקבל "ניתוק מהשקע" בלי שמישהו יזחל מתחת לשולחן.
• PoE כבוי בכניסות של מחשבים. לא חובה, אבל מסודר: כניסות שמיועדות למחשבים ולמדפסות מסמנים בלי PoE, וכך התקציב לא נשמר להן בטעות.
• מודדים אחרי ההתקנה. מתגים חכמים מציגים כמה ואט כל כניסה צורכת בפועל. מבט אחד בטבלה אחרי שבוע עבודה אומר אם התכנון היה נכון.
• חום. מתג שמזין 150 ואט לטלפונים מפזר גם חום. משאירים לו 1U ריק מעליו ומתחתיו בארון צפוף.
• מזרק זמני, לא קבוע. מזרק PoE טוב לעמדה שנוספה בחיפזון. אם הוא נשאר יותר מכמה חודשים, כדאי לתכנן כניסת PoE אמיתית.