מה זה מספר מקומי בחו"ל?
מספר מקומי בחו"ל הוא מספר טלפון במדינה אחרת — למשל בניו יורק או בלונדון — שמצלצל אצלכם בארץ. הלקוח שם מחייג שיחה מקומית, ואתם עונים כרגיל.
הבעיה שהוא פותר
תורם בברוקלין שרוצה להתקשר לישיבה בארץ צריך לחייג קידומת בינלאומית, קידומת ישראל, ואז את המספר בלי האפס. הוא צריך לזכור את הסדר, לשלם תעריף בינלאומי — ולפעמים גם לגלות שהחבילה שלו בכלל לא כוללת חיוג לחו"ל. הרבה אנשים פשוט מוותרים.
מספר מקומי בחו"ל הופך את זה לשיחה רגילה. התורם מחייג מספר ניו יורקי, כמו שהוא מחייג לשכן. מבחינתו זו שיחה מקומית. מבחינתכם — השיחה מגיעה למרכזייה בארץ, ועונים לה כמו לכל שיחה אחרת.
איך זה עובד
- נפתח מספר במדינה ובעיר שבוחרים — למשל ניו יורק, לונדון או אנטוורפן.
- המספר מחובר למרכזייה בענן, בדיוק כמו מספר ישראלי.
- מי שמחייג אליו שם — מגיע אל המרכזייה.
- המרכזייה מעבירה את השיחה ליעד שהוגדר: תפריט, תור, שלוחה או תא קולי.
אין צורך במשרד בחו"ל, בכתובת שם או בקו פיזי. זה מספר וירטואלי לכל דבר — רק שהוא רשום במדינה אחרת.
כמה פרטים שכדאי להכיר על המספרים עצמם: לכל מדינה יש קידומת בינלאומית — ארצות הברית 1, בריטניה 44, בלגיה 32. ובתוך המדינה יש קידומות אזור: ללונדון 020, לאנטוורפן 03, ולניו יורק כמה קידומות שונות. מספר מקומי נושא את קידומת האזור, ולכן הוא נראה מקומי למי שגר שם.
למי זה מתאים
- ישיבות ומוסדות עם תורמים בחו"ל — קו תרומות אמריקאי או בריטי שמגיע ישר למשרד בארץ.
- עסקים עם לקוחות או ספקים בחו"ל — מספר מקומי נותן תחושה של נוכחות במדינה.
- הורים של תלמידים מחו"ל — משפחה בלונדון שרוצה להשיג את הבן בפנימייה, בלי חשבון בינלאומי כל חודש.
- קהילות ומשפחות — קרובים בחו"ל שמתקשרים לארץ בקביעות.
- עסקי יהלומים ומסחר — מספר באנטוורפן לעסק שעובד מול הבורסה שם.
שעון, שפה ותפריט
מספר בחו"ל מביא מתקשרים מאזור זמן אחר. ניו יורק נמצאת בדרך כלל כשבע שעות אחרי ישראל, לונדון כשעתיים, ובלגיה כשעה. תורם שמתקשר אחרי העבודה שלו בניו יורק — מגיע אליכם באמצע הלילה.
לכן כדאי לתכנן את המספר הזה בנפרד:
- ברכה באנגלית (או ביידיש, לפי הקהל) ותפריט שמתאים למתקשרים משם.
- ניתוב לפי שעות שמתחשב בהפרש: מתי יש מי שיענה, ומתי השיחה עוברת לתא קולי עם הודעה מתי חוזרים.
- תור עם נציג שמדבר את השפה, או שלוחה של מתנדב בחו"ל שעונה בשעות שלו.
דוגמה: ישיבה מחברת מספר ניו יורקי לתפריט באנגלית. ביום, השיחה מגיעה לנציג במשרד. בלילה בארץ היא עוברת לנייד של מתנדב שגר בניו יורק — שם זו בכלל שעת ערב.
דוגמה: משפחה בלונדון והבן בפנימייה
משפחה מלונדון שולחת את הבן ללמוד בישיבה בארץ. בלי פתרון מסודר, כל שיחה של ההורים היא שיחה בינלאומית, ולא תמיד יש מי שעונה בצד השני.
עם מספר לונדוני שמחובר למרכזייה של הישיבה, ההורים מחייגים שיחה מקומית. המספר מוביל לתפריט קצר: להשאיר הודעה לבחור, או לדבר עם המשרד. אם לבחור יש כרטיס חיוג עם תא קולי אישי, ההודעה מחכה לו שם עד שהוא מתפנה.
ואותו מספר משרת גם את הקהילה: תורמים מלונדון שמתקשרים למשרד, בוגרים שרוצים להתעדכן, הורים של בחורים אחרים. מספר אחד בחו"ל — כל הקשר עם אותה עיר. וכשמגיע ערב קמפיין בקהילה שם, המספר כבר מוכר לכולם.
איך מפרסמים מספר בחו"ל
מספר מקומי צריך גם להיראות מקומי. כל מדינה כותבת מספרים בדרך קצת אחרת, ומי שגר שם מזהה מיד פורמט זר. לכן בפרסום בחו"ל כדאי לכתוב את המספר כמו שכותבים אותו שם — עם קידומת האזור במקום הרגיל ובחלוקה לקבוצות ספרות שמקובלת שם.
באתר ובמיילים, שנקראים גם מחוץ למדינה, כדאי להוסיף את הפורמט הבינלאומי עם הסימן + וקידומת המדינה. כך גם מי שנמצא במקרה בארץ או במדינה שלישית יכול לחייג. ועל קידומות ואיך מחייגים ביניהן — יש כתבה נפרדת.
הכיוון השני: שיחות יוצאות לחו"ל
מספר מקומי בחו"ל פותר את השיחות הנכנסות. לשיחות היוצאות — כשאתם מתקשרים לתורם או ללקוח בחו"ל — צריך לחשוב על עלות החיוג הבינלאומי. במערכות רבות יש לשם כך חבילות חיוג לחו"ל, שמתאימות לארגונים שמתקשרים הרבה למדינה מסוימת.
שאלה נוספת היא מה הצד השני יראה. לקוח בלונדון שמקבל שיחה ממספר ישראלי לא תמיד יענה. בחלק מהמקרים אפשר להציג בשיחה היוצאת את המספר המקומי שלכם שם, כזיהוי מתקשר — כדאי לבדוק מראש מה אפשרי.
מה לבדוק לפני שפותחים
- באיזו עיר המתקשרים שלכם נמצאים — מספר בעיר הנכונה מרגיש מקומי יותר.
- מי יענה ומתי — לפני שמפרסמים, לבנות מסלול לשעות שאין מענה.
- איך תפרסמו — בפורמט המקומי של המדינה, כדי שייראה מוכר.
- מה קורה עם הודעות — שהתא הקולי נשלח למייל של מי שמטפל בזה, ושמישהו באמת חוזר למתקשרים מחו"ל.
דוגמה מלאה: קרן חסד עם תורמים בניו יורק ובלונדון
קרן חסד בירושלים מגייסת רוב תרומותיה משתי קהילות: ברוקלין ולונדון. במשרד בירושלים עובדים שלושה אנשים, ראשון עד חמישי 9:00–17:00 ושישי עד 12:00. בברוקלין יש מתנדב ותיק עם שלוחת סים, ובלונדון — מתנדבת עם אפליקציה בנייד. הקרן פתחה שני מספרים: אחד ניו יורקי ואחד לונדוני, שניהם מחוברים לאותה מרכזייה בירושלים.
הצעד הראשון היה טבלת שעות. המרכזייה עובדת לפי שעון ישראל, ולכן את שעות המתקשרים ממירים לשעון שלה:
| שעון ישראל | ניו יורק | לונדון | מי עונה למספר הניו יורקי | מי עונה למספר הלונדוני |
|---|---|---|---|---|
| 09:00–17:00 | 02:00–10:00 | 07:00–15:00 | המשרד (מעטים מתקשרים) | המשרד |
| 17:00–20:00 | 10:00–13:00 | 15:00–18:00 | המתנדב בברוקלין | המתנדבת בלונדון |
| 20:00–02:00 | 13:00–19:00 | 18:00–00:00 | המתנדב בברוקלין | תא קולי באנגלית |
| 02:00–09:00 | 19:00–02:00 | 00:00–07:00 | תא קולי באנגלית | תא קולי באנגלית |
מהטבלה נולדו שתי קבוצות זמנים ושני מסלולים. המספר הניו יורקי פותח בברכה באנגלית, ואז: בשעות המשרד — תור קטן של שלושת העובדים; בין 17:00 ל-02:00 שעון ישראל — שלוחת הסים של המתנדב בברוקלין, שם זה צהריים וערב; בשאר הזמן — תא קולי שנשלח למייל של המשרד, כדי שיחזרו בבוקר. המספר הלונדוני זהה, רק עם חלון קצר יותר למתנדבת, כי אחרי 18:00 בלונדון היא לא עונה.
שבת, שעון קיץ ושאר הפרטים הקטנים
הטבלה שלמעלה עובדת ביום רגיל. שני דברים מסבכים אותה, ושניהם מתגלים בדרך כלל רק אחרי שמישהו מתלונן.
שבת נכנסת בשעות שונות. בירושלים המשרד סוגר בשישי בצהריים. באותה שעה בברוקלין עוד בוקר, והמתנדב שם עובד עד שעה לפני השקיעה שלו — כלומר עד שעות הערב בשעון ישראל. הפוך: במוצאי שבת בירושלים, כשהמשרד אולי כבר פתוח לערב קמפיין, בברוקלין עדיין שבת ואף תורם לא מתקשר. ואחרי צאת השבת בניו יורק — שעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון בישראל — אין מי שיענה. המסקנה: לקבוצת הזמנים של המספר הניו יורקי צריך שורה נפרדת ליום שישי, ושורה ליום ראשון לפנות בוקר שמובילה לתא קולי ולא לתור ריק. הקרן הוסיפה להודעת התא הקולי משפט: "נחזור אליכם ביום ראשון אחר הצהריים שעון ניו יורק".
שעון הקיץ לא מתחלף באותו יום. ישראל, ארצות הברית ובריטניה עוברות לשעון קיץ ולשעון חורף בתאריכים שונים. התוצאה: כמה שבועות בשנה ההפרש מניו יורק הוא שש שעות ולא שבע, ומלונדון שעה ולא שעתיים. אם המתנדב בברוקלין מקבל שיחות עד 02:00 שעון ישראל, בשבועות האלה הוא יקבל אותן עד 20:00 שעון ניו יורק במקום 19:00 — לרוב לא נורא, אבל כדאי לדעת ולא לקבוע חלונות צמודים מדי לשעת השינה של מי שעונה.
חגים. חג בישראל אינו חופש בלונדון, ולהפך. מי שמנהל את המספר צריך לזכור שבחול המועד התורמים מתקשרים כרגיל, ובחגים אזרחיים בחו"ל — כמעט אף אחד. את הימים החריגים מוסיפים לקבוצת הזמנים מראש, ולא בבוקר של החג.
מה שונה ממדינה למדינה, ומה לא לעשות
| מדינה | קידומת בינלאומית | איך המספר נראה שם | מה כדאי לדעת |
|---|---|---|---|
| ארצות הברית | 1 | קידומת אזור של שלוש ספרות ושבע ספרות, למשל (718) 555-0100 | לניו יורק כמה קידומות אזור; לברוקלין וקווינס מזוהה במיוחד 718. אין הבדל במחיר למתקשר בין קידומות |
| בריטניה | 44 | 020 ואז שמונה ספרות, נכתב 020 7946 0000 | בחיוג מחו"ל משמיטים את האפס: +44 20 |
| בלגיה | 32 | 03 ואז שבע ספרות לאנטוורפן | גם כאן האפס נשמט בחיוג בינלאומי: +32 3 |
בכל המדינות האלה יש דרישות רישום למי שמחזיק מספר מקומי, והן משתנות ממדינה למדינה ומעת לעת. לכן לפני שמבטיחים לקהילה בחו"ל מספר — מבררים מה נדרש לאותה מדינה. בדרך כלל זה טופס ופרטי הארגון, לא משרד פיזי.
ומה לא לעשות:
- לפרסם מספר "מקומי" שאין מאחוריו מענה בשעות המקומיות. תורם שמחייג בערב שלו ומגיע לתא קולי בכל פעם — מפסיק לחייג. אם אין מי שיענה שם בערב, לפחות שהתא הקולי יגיד מתי חוזרים ושמישהו באמת יחזור.
- לכתוב את המספר בפורמט ישראלי. מספר ניו יורקי שכתוב עם מקפים במקומות הלא נכונים נראה זר, וזה בדיוק מה שרצו למנוע.
- להתייחס אליו כאל מספר להכל. הוא לשיחות נכנסות מהמדינה ההיא. לא לחירום, ולא בהכרח להודעות טקסט.
- לשכוח אותו בסוף הקמפיין. אם המספר פורסם בקהילה, הוא יקבל שיחות גם אחרי שנה. משאירים אותו פעיל עם מסלול מסודר, או מודיעים מראש על סגירה.
דוגמה מלאה: קרן חסד עם תורמים בניו יורק ובלונדון
קרן חסד בירושלים מגייסת רוב תרומותיה משתי קהילות: ברוקלין ולונדון. במשרד בירושלים עובדים שלושה אנשים, ראשון עד חמישי 9:00–17:00 ושישי עד 12:00. בברוקלין יש מתנדב ותיק עם שלוחת סים, ובלונדון — מתנדבת עם אפליקציה בנייד. הקרן פתחה שני מספרים: אחד ניו יורקי ואחד לונדוני, שניהם מחוברים לאותה מרכזייה בירושלים.
הצעד הראשון היה טבלת שעות. המרכזייה עובדת לפי שעון ישראל, ולכן את שעות המתקשרים ממירים לשעון שלה:
| שעון ישראל | ניו יורק | לונדון | מי עונה למספר הניו יורקי | מי עונה למספר הלונדוני |
|---|---|---|---|---|
| 09:00–17:00 | 02:00–10:00 | 07:00–15:00 | המשרד (מעטים מתקשרים) | המשרד |
| 17:00–20:00 | 10:00–13:00 | 15:00–18:00 | המתנדב בברוקלין | המתנדבת בלונדון |
| 20:00–02:00 | 13:00–19:00 | 18:00–00:00 | המתנדב בברוקלין | תא קולי באנגלית |
| 02:00–09:00 | 19:00–02:00 | 00:00–07:00 | תא קולי באנגלית | תא קולי באנגלית |
מהטבלה נולדו שתי קבוצות זמנים ושני מסלולים. המספר הניו יורקי פותח בברכה באנגלית, ואז: בשעות המשרד — תור קטן של שלושת העובדים; בין 17:00 ל-02:00 שעון ישראל — שלוחת הסים של המתנדב בברוקלין, שם זה צהריים וערב; בשאר הזמן — תא קולי שנשלח למייל של המשרד, כדי שיחזרו בבוקר. המספר הלונדוני זהה, רק עם חלון קצר יותר למתנדבת, כי אחרי 18:00 בלונדון היא לא עונה.
שבת, שעון קיץ ושאר הפרטים הקטנים
הטבלה שלמעלה עובדת ביום רגיל. שני דברים מסבכים אותה, ושניהם מתגלים בדרך כלל רק אחרי שמישהו מתלונן.
שבת נכנסת בשעות שונות. בירושלים המשרד סוגר בשישי בצהריים. באותה שעה בברוקלין עוד בוקר, והמתנדב שם עובד עד שעה לפני השקיעה שלו — כלומר עד שעות הערב בשעון ישראל. הפוך: במוצאי שבת בירושלים, כשהמשרד אולי כבר פתוח לערב קמפיין, בברוקלין עדיין שבת ואף תורם לא מתקשר. ואחרי צאת השבת בניו יורק — שעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון בישראל — אין מי שיענה. המסקנה: לקבוצת הזמנים של המספר הניו יורקי צריך שורה נפרדת ליום שישי, ושורה ליום ראשון לפנות בוקר שמובילה לתא קולי ולא לתור ריק. הקרן הוסיפה להודעת התא הקולי משפט: "נחזור אליכם ביום ראשון אחר הצהריים שעון ניו יורק".
שעון הקיץ לא מתחלף באותו יום. ישראל, ארצות הברית ובריטניה עוברות לשעון קיץ ולשעון חורף בתאריכים שונים. התוצאה: כמה שבועות בשנה ההפרש מניו יורק הוא שש שעות ולא שבע, ומלונדון שעה ולא שעתיים. אם המתנדב בברוקלין מקבל שיחות עד 02:00 שעון ישראל, בשבועות האלה הוא יקבל אותן עד 20:00 שעון ניו יורק במקום 19:00 — לרוב לא נורא, אבל כדאי לדעת ולא לקבוע חלונות צמודים מדי לשעת השינה של מי שעונה.
חגים. חג בישראל אינו חופש בלונדון, ולהפך. מי שמנהל את המספר צריך לזכור שבחול המועד התורמים מתקשרים כרגיל, ובחגים אזרחיים בחו"ל — כמעט אף אחד. את הימים החריגים מוסיפים לקבוצת הזמנים מראש, ולא בבוקר של החג.
מה שונה ממדינה למדינה, ומה לא לעשות
| מדינה | קידומת בינלאומית | איך המספר נראה שם | מה כדאי לדעת |
|---|---|---|---|
| ארצות הברית | 1 | קידומת אזור של שלוש ספרות ושבע ספרות, למשל (718) 555-0100 | לניו יורק כמה קידומות אזור; לברוקלין וקווינס מזוהה במיוחד 718. אין הבדל במחיר למתקשר בין קידומות |
| בריטניה | 44 | 020 ואז שמונה ספרות, נכתב 020 7946 0000 | בחיוג מחו"ל משמיטים את האפס: +44 20 |
| בלגיה | 32 | 03 ואז שבע ספרות לאנטוורפן | גם כאן האפס נשמט בחיוג בינלאומי: +32 3 |
בכל המדינות האלה יש דרישות רישום למי שמחזיק מספר מקומי, והן משתנות ממדינה למדינה ומעת לעת. לכן לפני שמבטיחים לקהילה בחו"ל מספר — מבררים מה נדרש לאותה מדינה. בדרך כלל זה טופס ופרטי הארגון, לא משרד פיזי.
ומה לא לעשות:
- לפרסם מספר "מקומי" שאין מאחוריו מענה בשעות המקומיות. תורם שמחייג בערב שלו ומגיע לתא קולי בכל פעם — מפסיק לחייג. אם אין מי שיענה שם בערב, לפחות שהתא הקולי יגיד מתי חוזרים ושמישהו באמת יחזור.
- לכתוב את המספר בפורמט ישראלי. מספר ניו יורקי שכתוב עם מקפים במקומות הלא נכונים נראה זר, וזה בדיוק מה שרצו למנוע.
- להתייחס אליו כאל מספר להכל. הוא לשיחות נכנסות מהמדינה ההיא. לא לחירום, ולא בהכרח להודעות טקסט.
- לשכוח אותו בסוף הקמפיין. אם המספר פורסם בקהילה, הוא יקבל שיחות גם אחרי שנה. משאירים אותו פעיל עם מסלול מסודר, או מודיעים מראש על סגירה.
איך זה עובד אצלנו בקשר
אנחנו מספקים מספרים מקומיים בחו"ל במדינות נבחרות — למשל בארצות הברית, בבריטניה ובבלגיה, עם מספרים בערים כמו ניו יורק, לונדון ואנטוורפן. המספר מחובר לאותה מרכזייה ולאותו לוח בקרה כמו המספרים בארץ.
את היעד של המספר מגדירים כמו לכל מספר: תפריט, תור, שלוחה או תא קולי, עם ניתוב לפי שעות ולפי מתקשר. אפשר לבנות לו ברכה ותפריט נפרדים, ולהגדיר קבוצת זמנים שמתאימה להפרש השעות.
לשיחות יוצאות לחו"ל יש חבילות חיוג לחו"ל. מדברים איתנו על המדינות שאתם מתקשרים אליהן, ומתאימים את החבילה.
השיחות למספר בחו"ל מופיעות ביומן השיחות כמו כל שיחה, עם המסלול שעברו — כך אפשר לראות כמה התקשרו משם, ומתי.
שאלות נפוצות
האם המתקשר בחו"ל משלם על שיחה בינלאומית?
לא. הוא מחייג מספר מקומי במדינה שלו, ומבחינתו זו שיחה מקומית.
צריך משרד או כתובת בחו"ל כדי לקבל מספר?
לא בשביל שהמספר יעבוד — הוא מחובר למרכזייה בענן. במדינות מסוימות יש דרישות רישום, ולכן בודקים מראש לפי המדינה.
אפשר שהמספר בחו"ל יצלצל אצל כמה אנשים?
כן. הוא מחובר למרכזייה ויכול להוביל לתור, לקבוצת חיוג או לתפריט, כמו כל מספר אחר.
מה עושים עם הפרש השעות?
מגדירים ניתוב לפי שעות: מתי השיחה מגיעה לנציג, ומתי היא עוברת לתא קולי או לנייד של מי שנמצא שם.
אפשר להחזיק מספרים בכמה מדינות יחד?
כן. כל מספר מחובר לאותה מרכזייה, ולכל אחד אפשר לתת ברכה, תפריט ושעות משלו — למשל מספר בניו יורק ומספר בלונדון.
אפשר לקבל SMS למספר בחו"ל?
לא תמיד. מספרים מקומיים בחו"ל נועדו בעיקר לשיחות, ובמדינות רבות הם לא מקבלים הודעות טקסט. אם אתם צריכים SMS מהמדינה ההיא, בודקים מראש לפי המדינה והמספר.
מה קורה למסלול כשמתחלף שעון קיץ?
המרכזייה עובדת לפי שעון אחד, ולכן ההפרש מהמתקשרים משתנה בשעה למשך כמה שבועות בשנה. מי שקבע חלונות מענה צמודים — כדאי שיבדוק אותם באותם שבועות.
אפשר לחייג מהמספר הזה למספרי חירום בחו"ל?
לא. המספר נועד לשיחות נכנסות מהמדינה ההיא אל המרכזייה. הוא לא מחליף קו מקומי לחירום, ומי שנמצא שם פיזית מחייג לחירום מהנייד המקומי.
איך התורם יודע שהגיע למקום הנכון?
ברכה באנגלית עם שם הארגון, שמושמעת רק במספר הזה. תורם שמחייג מספר ניו יורקי ושומע ברכה בעברית — לפעמים מנתק בטעות.
אפשר לקבל SMS למספר בחו"ל?
לא תמיד. מספרים מקומיים בחו"ל נועדו בעיקר לשיחות, ובמדינות רבות הם לא מקבלים הודעות טקסט. אם אתם צריכים SMS מהמדינה ההיא, בודקים מראש לפי המדינה והמספר.
מה קורה למסלול כשמתחלף שעון קיץ?
המרכזייה עובדת לפי שעון אחד, ולכן ההפרש מהמתקשרים משתנה בשעה למשך כמה שבועות בשנה. מי שקבע חלונות מענה צמודים — כדאי שיבדוק אותם באותם שבועות.
אפשר לחייג מהמספר הזה למספרי חירום בחו"ל?
לא. המספר נועד לשיחות נכנסות מהמדינה ההיא אל המרכזייה. הוא לא מחליף קו מקומי לחירום, ומי שנמצא שם פיזית מחייג לחירום מהנייד המקומי.
איך התורם יודע שהגיע למקום הנכון?
ברכה באנגלית עם שם הארגון, שמושמעת רק במספר הזה. תורם שמחייג מספר ניו יורקי ושומע ברכה בעברית — לפעמים מנתק בטעות.